אז זהו שאין שום קשר בין פוליטקלי קורקט ו"רגישות", לבין בעיית המילים הסטריאוטיפיות. המילים הסטריאוטיפיות הורסות *אותנו* ופוגעות *בנו*. הן יוצרות ניכור מובנה שתוצאותיו מתגלגלות בצורות רבות: שחורים, יהודים, תימנים, אתיופים, מזרחים ועוד.

 

ההיפך הוא הנכון! כשאי אפשר לזרוק סיסמאות ולהחזיק בהתבוננות שטחית וסטריאוטיפית, מכלילה ומנוונת, נוצר שיח הרבה יותר אמיתי, מורכב ועמוק.

ומבחן התוצאה הוא גיוון האנשים העצום והשיח שמתקיימים בקבוצה שלנו.

 

הרב קוק, כתב לפני 85 שנה שהשמות המגזריים הם כמו עבודת אלילים : "…כמו קיר ברזל עומד לפנינו בין מחנה למחנה. אין לנו עצה אחרת, כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל מחנותינו!"

 

סטריאוטיפים הם בני דודים של הגזענות והם אלימות!

הם התופעה הכי משפילה, הכי רומסת והכי משתיקה שקיימת בתרבות האנושית.

הם הופכים את האנשים לפרטים חסרי שם ורגש, וגורמים לנו לא לראות אותם ולא להכיר בהם.

הם מעוורים אותנו מלראות את האדם, את בחירותיו, את ייחודו, את ליבו, אהבתו, פחדיו, ותקוותיו.

 

זאביק